מלח הוא מרכיב כה נפוץ בתזונתם של הברזילאים, עד כי השימוש בו מחמיר לעיתים קרובות. בגלל זה, כמה אנשים האמינו שזה רע לבריאות שלך, וזה לא נכון. מה שקורה הוא שהוא עשיר מאוד בנתרן, דבר החיוני להישרדותנו. אך מכיוון שיש בו כמויות גדולות של מינרל זה הוא נצרך לעיתים קרובות בעודף, מה שעלול לגרום ליתר לחץ דם. כדי לפתור בעיה זו אנשים רבים מחליטים לחתוך את המלח לתמיד, אך לא כולם יכולים פשוט להפסיק להשתמש בו להכנת מזון. במקרה זה, התמיסה עשויה להיות במלח עצמו, אך במגוון אחר.
אחרי הכל, מה זה מלח? זה לא יותר מאשר נתרן כלורי, חומר המשמש כתבלין המופק בדרך כלל מהים. אבל הפרט האחרון הזה עושה את ההבדל, מכיוון שהוא יכול להגיע אפילו מההמונים המוצקים ביותר. ובאופציות אחרות אלה יכול להיות הפיתרון לשימוש במלח ללא חשש בהכנת מזון, מכיוון שיש זנים מסוימים שאינם עשירים בנתרן כמו גרסתו המעודנת. פגוש כמה מהם:
מלח ההימלאיה
נחשב בעיני רבים לסוג הבריא ביותר שקיים, מלח ההימלאיה החל להימכר בקנה מידה גדול כבר כמה שנים. אבל מה שונה בו? קודם כל, אנחנו צריכים לחזור לאימונים שלהם. לפני מיליוני שנים היה באזור בו נמצאים היום ההימלאיה ים, אך עם הפרדת היבשות הוא התייבש בסופו של דבר, אך המלח שלו נשמר לאורך כל התקופה הזו. השאלה הגדולה היא שבסופו של דבר הוא בא במגע עם מינרלים אחרים, עד כדי כך שצבעו הוורוד נובע מכמות גדולה של תחמוצת ברזל שיש לו.
למרות שזה מועיל מאוד לבריאות, יש צורך למחוק כמה נקודות. הראשון נובע מכך שמלח זה עשיר בכמה מינרלים. יש בו אמנם מגוון רחב (יותר מ 80 בסך הכל), אך רבים מופיעים בכמויות קטנות מאוד, ועליך לצרוך מזונות אחרים העשירים בחומרים מזינים אלה ולא רק להאמין שמלח ההימלאיה מספיק לגוף.
כך או כך יש בו קצת יותר ממחצית מכמות הנתרן המצויה במלח מזוקק, וזה כשלעצמו נהדר. יתרון גדול נוסף הוא שהוא לא עובר את תהליך העידון המלאכותי אליו נתון מלח השולחן, מה שהופך אותו גם לאופציה בריאה יותר. בנוסף, יש בו כמויות גדולות של סידן, אשלגן ונחושת, כך שזה כנראה המלח השלם ביותר שתמצאו.
אור מלח
מלח קל נוצר על ידי התעשייה, ויש לו את השם הזה מכיוון שהוא אחד מאלה עם פחות נתרן. מצד אחד זה יכול להיות נהדר, כי הוא נמנע מצריכה מוגזמת של מינרל זה, אך למעשה זה לא מועיל כמו שזה נראה. הסיבה לכך היא שלמרות שיש בו 50% פחות נתרן, יש בו זמנית 50% יותר אשלגן. השאלה הגדולה היא שאנשים הסובלים מיתר לחץ דם כבר לוקחים תרופות שיש בהן הרבה אשלגן, ולכן בחירה במלח קל פשוט תחליף בעיה אחת לאחרת. אותה אזהרה תקפה למי שיש לו בעיות בכליות. אז, באילו מקרים זה מצוין? רק לאנשים שצריכים להקטין את צריכת הנתרן, אך אינם נוטלים תרופות. בכל מקרה, האידיאל הוא לפנות לרופא לפני שפשוט מאמצים אותו לתזונה.
מלח שחור
מלח זה במקור מהודו, שם הוא נמצא בשימוש נרחב ברפואה האיורוודית לטיפול במחלות שונות, החל מגזים ועד צריבה בקיבה. אמנם יש לו את השם "שחור", אך למעשה צבעו אפרפר עם גווני ורוד. זאת בשל מקורו הגעשי, מה שמעניק לו גם טעם גופרית בולט מאוד בשל הגופרית שלו. יתרון גדול הוא שהוא אינו מזוקק ועשיר גם באשלגן וברזל. לגבי נתרן, כמותו קטנה מזו המוצגת במלח שולחן, אך ההבדל אינו כה גדול.
מלח נוזלי
השם אולי נראה מוזר, אבל אין הרבה מסתורין. הסיבה לכך היא שמלח נוזלי אינו אלא תערובת של מלח רגיל עם מים מינרליים. אך אי אפשר לחזור על תהליך זה בבית, מכיוון שמינרל זה חייב להגיע לנקודת ההיתוך, שבמקרה זה מתרחשת בכ- 800 מעלות צלזיוס. אבל למה יש כל כך הרבה עבודה כדי לייצר את זה? פשוט: זה אחד מהנתרן הפחות בשוק, עם כמעט 1/4 מהכמות שנמצאת במלח שולחן. עם זאת, אנשים רבים החלו לאמץ אותו בהכנת מתכוני כושר רבים יותר, שיהיו מלוחים, אך עם פחות נתרן וללא תוספת תוספים. כזכור שניתן להשתמש בתיבול זה ובשאר סוגי המלחים שכבר הוזכרו לתיבול בשרים וסלטים, מכיוון שהם באמת תחליפים למזוקק.